העידן החדש של מיון האנגלית בישראל

בשנים האחרונות עוברת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל שינוי מבני מקיף באופן שבו מוערכת רמת השליטה בשפה האנגלית בקרב מועמדים וסטודנטים. מה שהחל כהחלטה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בשנת 2019, הבשיל לכדי רפורמה רב-שלבית המיושמת על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו).

מטרת פוסט זה היא לספק סקירה מקצועית ומדויקת על שלבי המעבר – החל ממבחן אמירנט שהחליף את מבחן אמיר ומבחן אמיר"ם, דרך שלב ה"אמירנט פלוס", ועד להטמעתו המלאה של מבחן הלאל (השמה לרמות אנגלית להשכלה גבוהה).

המעבר מהבנה פסיבית למיומנות אקטיבית

הקושי המרכזי הניצב בפני נבחנים כיום נובע מהשינוי בפרדיגמת ההערכה. בעוד שבחינות המיון המסורתיות התמקדו כמעט באופן בלעדי במיומנויות "קליטה" (הבנת הנקרא ואוצר מילים), הרפורמה הנוכחית שואפת להעריך את היכולת של הסטודנט להשתמש בשפה באופן פעיל. הפער שנוצר בין מבנה הבחינה המוכר לבין הדרישות החדשות – הכוללות הבנת הנשמע, כתיבה ובניית משפטים – מחייב היערכות לימודית שונה מזו שהייתה נהוגה בעשורים האחרונים.

תובנה מקצועית: סטנדרט ה-CEFR הבינלאומי

הבסיס המקצועי לרפורמה הוא אימוץ ה-CEFR (Common European Framework of Reference for Languages). זהו המדד האירופי המקובל להערכת שפות, המגדיר רמות שליטה מ-A1 ועד C2.

המעבר לסטנדרט זה נועד לייצר אחידות בין ישראל למדינות אירופה ולאפשר למוסדות האקדמיים לקבל תמונה מהימנה יותר על יכולתו של הסטודנט להתמודד עם חומר מחקרי, להאזין להרצאות ולכתוב עבודות אקדמיות. כתוצאה מכך, המבחנים החדשים הופכים למורכבים יותר ובוחנים מגוון רחב יותר של כישורים לשוניים.

שלבי יישום הרפורמה (2026–2024)

מאל"ו הגדירו לוח זמנים ברור להטמעת השינויים, הכולל שלושה שלבים מרכזיים:

שלב א': אמירנט (החל מ-1 במאי 2024)

בחינת האמירנט החליפה את מבחן אמיר ומבחן האמיר"ם הממוחשב. המאפיינים המרכזיים של הבחינה:

• אדפטיביות ברמת הפרק: בניגוד לאמיר"ם, שבו רמת הקושי השתנתה לאחר כל שאלה, באמירנט הערכת הרמה מתבצעת בסיום כל פרק. ביצועי הנבחן בפרק הראשון יקבעו את רמת הקושי של הפרקים הבאים.
• ניהול זמן: הזמן מוקצב לפרק שלם (בדומה לבחינה הפסיכומטרית) ולא לכל שאלה בנפרד. הדבר מאפשר לנבחן לנווט בין שאלות בתוך הפרק ולחזור לתיקון במידת הצורך.
• מבנה: הבחינה כוללת 6 פרקים המורכבים מהשלמת משפטים, ניסוח מחדש והבנת הנקרא. משך הבחינה הוא כ-39 דקות.

שלב ב': אמירנט פלוס (+Amirnet) (מרץ 2025)

בשלב זה מתווספים לבחינה שני פרקים ניסיוניים (סך הכל 8 פרקים), המיועדים לבדיקה סטטיסטית של סוגי שאלות חדשים שיופיעו בעתיד במבחן הלאל. סוגי השאלות החדשים כוללים:

• הבנת הנשמע (Listening Comprehension): האזנה לקטע שמע (הרצאה או שיחה) ומענה על שאלות.
• השלמת קטע שמע: זיהוי המילה המתאימה להשלמת משפט שנשמע בהקלטה.
• יצירת מילה (Word Formation): הטיית מילת בסיס נתונה (למשל הפיכת שם תואר לשם עצם) כדי שתתאים לתחביר המשפט.
• דקדוק בהקשר: בחינת הבנה דקדוקית ותחבירית בתוך משפט נתון.

הערה: נכון לשלב זה, הצלחה בפרקים אלו עשוייה להוסיף נקודות בודדות (1-2) לציון הסופי אך טעויות בהם אינן מורידות ציון.

לכתבה המלאה על פרקי הפיילוט החדשים שהתווספו למבחן אמירנט (כולל שאלות לדוגמה) לחצו כאן

שלב ג': מבחן הלאל (Hilal)

זהו השלב הסופי ברפורמה. מבחן הלאל יהווה את הכלי המרכזי לסיווג רמות אנגלית באקדמיה. הבחינה תהיה ממוחשבת ואדפטיבית ותכלול שלוש מיומנויות ליבה: קריאה, שמיעה וכתיבה. בנוסף לשאלות המוכרות, יתווספו משימות כגון:

1. ארגון פסקה: סידור משפטים מפוזרים בסדר לוגי ליצירת פסקה קוהרנטית.
2. תיאור גרף: כתיבת טקסט (70–120 מילים) המנתח נתונים המוצגים בדיאגרמה או בטבלה.
3. מטלת כתיבה מקיפה: חיבור קצר שבו נבחנים איכות התוכן, עושר אוצר המילים, דיוק דקדוקי ואיות.

ההשפעה על הבחינה הפסיכומטרית (דצמבר 2026)

אחד השינויים המשמעותיים ביותר ברפורמה נוגע למבנה הבחינה הפסיכומטרית:

• הסרת פרק האנגלית: החל ממועד דצמבר 2026, הבחינה הפסיכומטרית לא תכלול עוד פרקי אנגלית.
• שינוי משקולות הציון: הציון הפסיכומטרי יתבסס על חשיבה כמותית וחשיבה מילולית בלבד (בשקלול של 50% לכל תחום בציון הרב-תחומי).
• חובת מבחן חיצוני: מועמדים יידרשו להיבחן במבחן אמירנט או הלאל בנפרד כדי לקבוע את רמת האנגלית שלהם לצורך קבלה וסיווג לרמות.

סיכום ומסקנות

מעבר המערכת למבחן הלאל מחייב שינוי באסטרטגיית הלמידה:

• פיתוח מיומנויות כתיבה: לא ניתן עוד להסתמך על זיהוי תשובות בלבד. יש לתרגל כתיבה אקדמית תקינה, תוך דגש על איות ופיסוק.
• חשיפה לאנגלית מדוברת: יש לשלב תרגול הבנת הנשמע (הרצאות קצרות, פודקאסטים) כחלק בלתי נפרד מההכנה.
• דיוק דקדוקי: חלק ה"אמירנט פלוס" והלאל שמים דגש רב על הטיית מילים ומבנים תחביריים מורכבים.
• תכנון לוח זמנים: מועמדים המתכננים להתחיל לימודים לאחר דצמבר 2026 צריכים לקחת בחשבון את הצורך בשתי בחינות נפרדות (פסיכומטרי ואמירנט/הלאל).

הרפורמה באנגלית מייצגת עליית מדרגה בדרישות האקדמיות בישראל. היכרות מוקדמת עם סוגי השאלות החדשים והבנת מבנה הבחינה האדפטיבי הם המפתחות להשגת ה"פטור" המיוחל.

רוצים להישאר מעודכנים בכל השינויים של מאל"ו? היכנסו לבלוג שלנו, עקבו אחרינו באינסטגרם או הרשמו לקורס האינטרנטי שלנו, שם תמצאו את כל הכלים, התרגולים והאסטרטגיות להצלחה במבחן אמירנט ובמבחן הלאל!